Justice יולי נודלמן Juli Nudelmann
  www.julinudelmann.com
יולי נודלמן-צדק לכל Закон
יום ד', יד’ בתמוז תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
אנחנו מתחילים לפרסם במדור מיוחד שלנו מספר מאמרים של העיתונאית בכירה רוני לינדר-גנץ, כותבת בענייני כלכלה, בריאות ותיירות ב- The Marker כדי להציג לקוראים שלנו את המאמרים המקצועיים של העיתונאית הקשורים לאחד מהאירועים הגרועים והקשים ביותר של הרפואה בישראל

הקדמה קוראים היקרים! המערכת הבריאות שלנו מאוד חולה. העיתונות שחייבת לטפל במחלות ציבוריות אינה מאירה ואינה משקפת מספיק טוב ולעומק את המצב מביש וחמור מאוד של המערכת הבריאות מעט מאוד העיתונאים ממלאים את חובתם לציבור בכנות, בפתיחות, ביעדה, ברציפות, בהתמדה תוך הדגשה חשיבותה של הנושא ובהשתקפות האמתי. אך, כמובן, לא כולם כאלה. לאור הנאמר החלטנו לפתוח מדור מיוחד למאמרים של העיתונאית בכירה רוני לינדר-גנץ, כותבת האמיצה בענייני כלכלה, בריאות ותיירות ב- The Marker כדי להציג לקוראים שלנו את המאמרים המקצועיים של העיתונאית. אנחנו מתחילים לפרסם (לצטט) מספר המאמרים הקשורים בצורה זו או אחרת לאירוע ששייכת לאחד הגרועים והקשים ביותר ברפואה ישראלי – מותו של ילד תייר רוסי וולודיה לוסוב שטופל לאחרונה בבית חולים איכילוב (ראה את התמונות של הילד- ברוסיה ובישראל הנוגעות ללב). הבעיה היא, לדעתי, שהמקרה הטרגי הזה במידה מסוימת מתארת את מה שקורה כיום במערכת הבריאות שלנו ואף אופייני לה. אנחנו חייבים, הכרחי לבצע שינוים רדיקליים ולעצור את המשך הידרדרות שלה. וולודיה לוסוב, בנה היחיד של סבטלנה ל.-ש., ילד בגיל של 22 חודשים הגיע לארץ מרוסיה בסוף 2008 רק לצורך התייעצויות בלבד. בבית חולים איכילוב וולודיה עבר סידרת הטיפולים אגרסיביים, לא זהירים, רשלניים, הבדיקות מאוד פולשניות, לא מוצלחות, כאשר גם הטיפולים וגם הבדיקות ספק רב אם היו דרושים, ספק רב אם היו מוצדקים. סך הכול, לפי דפי הרישום של בית חולים איכילוב, ילד עבר טרטורים בלתי פוסקים. הילד אושפז ("שוחר"!?) 16פעמים, היו לו בזמן האשפוזים גם 12 העברות ממחלקה למחלקה. נעשו לו 13 ניתוחים, רובם מיותרים או כסיבה הצורך לתקן הסיבוכים של הטיפולים, 11 בדיקות פלשניות שונות שנעשו בעיקר גם עקב סיבוכים בטיפולים. הילד עבר 24 הרדמות כלליות, כך שהיה בהרדמה בסך הכול, לפי רישום, 46 שעות (לפי דבריה של אמא הייה מורדם יותר מ-80 שעות). ניתן לאומר, לצערנו רב, שבמשך שנתיים ילד עבר ממש עינוים טיפוליים. בנוסף לכל הבעיות שנגגרמו לו בטיפולים נשרף עור שלו בצורה נוראית, ברשלנות חמורה במהלך הפעילות כירורגית כתוצאה מכל "חוויות" האלה במקום לחזור למולדתו בריא, לפחות כפי שהגיע לבדיקה לארץ, נשאר וולודיה באביב 2011 בקבר נוצרי בישראל. יש גם לציין את הכמות העצומה של כסף שמתווכים בתיירות הרפואית, לא מבוקרת וחסרת אחריות בכלל, חויבו את אמו של הילד לשלם עבור כל הטיפולים ובדיקות חרבה מעבר למתוכנן. כך שהוריה ברוסיה. סבא ושבתא של הילד,ז"ל, היו צריכים למכור את הבית שלהם . היסטוריה הרפואית ומותו של תינוק "תייר" רוסי וולודיה לוסוב חרבה זמן יהיה כתם ענק על הרפואה שלנו. היסטוריה של סבלו ומותו וולודיה לוסוב חייבים ללמוד ולחקור היטב ולהוציא מסכנות עקרוניות ופרסונאליות. והיא צריכה להוביל לשינויים רבים רדיקליים ברפואה. אז סבלו ומותו של ילד וולודיה לוסוב לא יהיה לשווא. עורך ראשי ד"ר יולי נודלמן, מנהל (לשעבר) מחלקות כירורגיות בישראל ובחול, מחבר ספר "קטל ברפואה עדות אישית" ------------------------------------------------------------------------------------------להלן מספר מאמרים מאת עיתונאית רוני לינדר-גנץ: "כל חאפר יכול" // כך פועלים סוכני תיירות רפואית מתחת לרדאר סוכני התיירות הרפואית, שמגלגלים עשרות ואף מאות מיליוני שקלים בשנה, פועלים בלי צורך ברישוי או פיקוח על דרכי פעולתם ■ בכיר בתחום: "אנשים בלי ידע ברפואה מתעסקים בחיי אדם" 09.01.2014 , מאת: רוני לינדר-גנץ סוכני התיירות הרפואית פועלים כמעט מתחת לרדאר. רובנו לא מכירים את האנשים שמביאים לישראל את החולים מחו"ל, מלווים אותם בנבכי הביורוקרטיה הרפואית בישראל ומניעים את גלגלי תעשיית התיירות הרפואית, שמגלגלת כבר מאות מיליוני שקלים בשנה. זאת, משום שהם פונים לקהל הלא ישראלי, ואולי גם מכיוון שלא היו רוצים להיחשף ולתת דין וחשבון על הכנסותיהם ועל דרכי פעולתם. הקרבות האחרונים בין מנהלי בתי החולים לבין מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, על שיטות ההפעלה של התיירות הרפואית, והדיון הציבורי הער סביב השאלה האם התיירות הרפואית באה על חשבון החולה הישראלי - דחקו הצדה במידה מסוימת את העיסוק באחת החוליות החשובות בשרשרת הזאת: התיירים הרפואיים עצמם - ואיכות הטיפול שהם מקבלים בישראל. קשה להאמין, אבל אף שהתיירות הרפואית חצתה כבר מזמן את רף חצי מיליארד השקלים, ובתי חולים מסוימים מטפלים במאות ואף באלפי תיירים רפואיים בשנה, מעמדו של סוכן התיירות - האיש או החברה שמביאים אותם לישראל - לא הוסדר מעולם. במלים אחרות, כל אחד יכול להיות סוכן רפואי ו"לייבא" תיירים רפואיים, כלומר אנשים חולים מאוד בעיקר מרוסיה ואוקראינה לישראל, תמורת כל סכום שיעלה על דעתו. הסכום שמגלגלים הסוכנים האלה אינו ידוע, אך באחרונה נחשף ב–TheMarker כי בתל השומר, אחד מאתרי התיירות הרפואית הגדולים בישראל, 12% מההכנסות עוברות לכיסם של הסוכנים. מנהל תל השומר, פרופ' זאב רוטשטיין, אמר כי הוא מגביל את התשלום לסוכנים לעד 15% מהתשלום של התייר, אך ציין כי "זה מבריח מאתנו הרבה סוכנים למקומות אחרים, שבהם הם יכולים לקבל גם 40%–50% ואפילו 100%". המרוויחים מהתיירות הרפואית נחשפים הרי שבחישוב השמרני ביותר של 12% מחצי מיליארד שקל, מגלגלים סוכני התיירים כ–60 מיליון שקל בשנה - ללא פיקוח, ללא רישוי וללא בקרה. בחישוב מעט פחות שמרני, ואם מביאים בחשבון שלא כל הכסף מתועד, סביר מאוד שהסכום מתקרב ל–80–100 מיליון שקל בשנה. בנוסף, בתי החולים משמשים פעמים רבות גם כסוכנים של עצמם, כך שחלק מהכסף שנרשם כ"עמלת סוכן" חוזר לקופת בית החולים. "חולים הם טרף קל לסוכנים חסרי מצפון" מיהם סוכני התיירות הרפואית הפועלים בישראל? לצד החברה הגדולה ביותר הפועלת בתחום בבעלותו של איש העסקים נעם לניר, מש מד, יש על פי הערכות עוד 10–15 חברות בינוניות שכל אחת מהן מביאה מאות תיירים לישראל בשנה. מלבדן, קיים זנב ארוך של סוכנים קטנים: סוכנים שפועלים לבדם או סוכנויות קטנות של שניים־שלושה סוכנים, המביאים בין תיירים אחדים לכמה עשרות תיירים בשנה. "ההערכות מדברות על 300 עד 500 סוכנים", אומר לנו מקור שעוסק בתחום. "זה יכול להיות כל אחד. כל מי שיש לו חבר בבריה"מ לשעבר או במדינה אחרת, אנשים שיש להם עסקים במדינות אחרות, נהגי מוניות שאוספים נוסעים משדה התעופה ויודעים לזהות את הפציינטים ועוד". לדבריו, "יש חולים שמגיעים לישראל ואז שוברים את הראש מה לעשות, והם הטרף הכי קל לסוכנים חסרי מצפון. כל החברות המסודרות מקבלות כל הזמן פניות מאנשים בטענה ש'חאפר' תפס אותם והתעלל בהם ואנחנו צריכים להציל את המצב". נכון להיום, אין כל התייחסות מערכתית־שלטונית לנזק שגורמים סוכנים בעיתיים לתיירים הרפואיים עצמם ולתדמיתה של מערכת הבריאות בישראל, וכל בית חולים מתמודד בעצמו עם הבעיות בתחום. "אין לי דרך לדעת אילו פעולות בלתי חוקיות הסוכן עושה", הודה רוטשטיין בשיחה עם TheMarker. "לא מעט תיירים התלוננו אצלנו על סוכנים, ובתגובה העפתי את הסוכנים האלה לכל הרוחות מבית החולים. היו גם מקרים שתפסנו סוכנים שעשו יד אחת עם המתאמות (אחיות שמלוות את התיירים ומועסקות על ידי בית החולים; רל"ג) שלנו - והן מצאו את עצמן בחוץ באותו הרגע", הוסיף. דוגמה נוספת לרגולציה עצמית קיימת בבית החולים איכילוב, שכיכב בתחקיר "עובדה". בעקבות התחקיר, שבו נחשפה בין השאר הקלות שבה סוכנים רפואיים מסתובבים ונכנסים לחדריהם של הרופאים ואף מנהלים עמם משא ומתן כספי, פנתה הנהלת איכילוב לחברות התיירות הרפואית שעובדות עם המרכז הרפואי, בדרישה כי עובדיהן יענדו תג זיהוי בתחומי בית החולים, המעיד כי האדם הוא סוכן תיירות רפואית שחתם על הסכם עם בית החולים. "תג זה יאפשר כניסה בשערי בית החולים ללא בדיקה, וכן יאפשר לכם, בכפוף לעמידה בנוהלי תיירות מרפא, לקבל מידע רפואי ולקבוע תורים בקשר ללקוחות המטופלים על ידיכם", נמסר לסוכנים. הסוכנים יקבלו את התגים בכפוף לחתימתם על הסכמה לבדיקת הרישום הפלילי שלהם, וחתימה על הצהרה שבה הם מתחייבים לשמירה קפדנית של כללי הסודיות הרפואית של התיירים שבטיפולם. "הדבר שהכי מפריע לי בתיירות הרפואית זה לא העובדה שהתיירים תופסים מקום לישראלים ולא שהכסף נכנס לבית החולים בלי שום פיקוח - אלא שהרפואה שעושים פה בהרבה מקרים לא נכונה ואפילו גרועה", אומר פרופ' אליק אבירם, המנהל המדעי של המכון הלאומי ובעבר מנהל אסותא והמנהל הרפואי של מכבי. לדבריו, "כשאין פיקוח, מקבלים את הרפואה הכי גרועה שיש: ניצול סבל של אנשים, לפעמים טיפול במקרים שמלכתחילה כולם יודעים - גם הסוכנים וגם הרופאים - שהם חסרי תקווה. בנוסף, אחרי שהחולה עוזב את בית החולים, אין מעקב אמיתי וקשה מאוד להגיש תביעות רשלנות, כך שגם הבקרה הזו לא קיימת. זו רפואה די פרועה". גל ביטולים וכעס על ישראל עקב התחקיר השוק הפרוץ של סוכני התיירות הרפואית מטריד מאוד גם את הסוכנויות הגדולות וה"מסודרות" של התיירות הרפואית שהתעוררו באחרונה והבינו כי ה"חאפרים" האלה עלולים לכרות את הענף שכולם יושבים עליו. לפיכך, הם החליטו לפעול מיוזמתם למיסוד התחום הפרוץ, כדי להפוך אותו ללגיטימי ומסודר יותר. שמונה חברות הקימו את "האגודה הישראלית לתיירות רפואית", והם מתכוונים לפעול לקידום מנגנוני פיקוח על התחום, קביעת סטנדרטים של שירות ויצירת אמנה לעוסקים בענף. לדבריהם, רק חברות שעומדות בסטנדרטים של ארגונים רפואיים בינלאומיים ושל משרד הבריאות יוכלו להיות רשומות באגודה. הם מודים כי תחקיר "עובדה" על התיירות הרפואית באיכילוב וגל הכתבות השליליות בישראל וגם ברוסיה על התיירות הרפואית שהגיע בעקבותיו זירזו את המהלך. התחקיר שודר במלואו ברוסיה והביא לגל ביטולים וכעס כלפי ישראל, ובכלל, הם מספרים, כיום אי־אפשר לטאטא ולהסתיר חוויות שליליות של תיירים רפואיים שעברו חוויות קשות בישראל. "יש פורומים שוקקים שהם קוראים וכותבים בהם. כל חוויה שלילית מתועדת ומגיעה להרבה מאוד אנשים", אומר בכיר בתחום. "הקמנו את הארגון כדי לשמר זכות קיום לתחום לעוד שנים רבות״, אומר ליאור קרסקין, מנכ"ל האגודה. "אנחנו רוצים שישראל תמשיך להיות מותג מוכר ומפורסם ושהתדמית שלה בתחום תמשיך ותתחזק בעולם ולא נאבד את השם הטוב שיש לישראל. כשבחו"ל מקבלים מסרים שליליים וכשיש התנהלות לא תקינה של סוכנים, זה מייצר תדמית שלילית ונותן רוח גבית לגרמניה, שהיא המתחרה העיקרית של ישראל על תיירות המרפא. כדי להישאר רלוונטיים חייבים לשמור על התדמית של ישראל". אחת הפעולות שמנסה לקדם הארגון, שממומן מכספי החברות וללא תמיכה ממשלתית, היא הסברה טובה יותר במדינות המוצא של התיירים לגבי זכויותיהם, בין היתר, באמצעות אתר שמפרט בשפות שונות (עברית, רוסית ואנגלית) את הזכויות והכללים הנוגעים לתיירות רפואית בישראל. "המידע הזה לא היה זמין בעבר ותיירים רפואיים רבים קיבלו לעתים מידע שגוי לגבי אופן הטיפול, מחירים של הטיפולים ואף נהפכו במקרים מסוימים ל'קורבנות' של מרמה מצד גורמים מפוקפקים שפעלו בשוק", אומרים בארגון. "מתעסקים בחיי אדם ללא ידע ברפואה" קרסקין אינו מפרט במה מתבטאת אותה "התנהלות לא תקינה של סוכנים", אבל ממידע שהגיע לידינו עולה כי התחום רווי בבעיות. "אנשים שאין להם שום ידע ברפואה מתעסקים בחיי אדם", אומר לנו מקור בכיר בתחום. "מביאים לישראל אנשים במצב קשה מדי, שאפשר היה לדעת מראש שאי־אפשר לעזור להם, שמוכרים את הבית כדי לקבל טיפול שלא יעזור. נותנים לאנשים הצעות מחיר נמוכות במיוחד - ואחרי שהם מגיעים לישראל התשלומים פתאום קופצים: מפתים אותם עם מחיר נמוך כדי להיות תחרותיים, ומפני שאין שום פיקוח יכולים לנקוב בכל מחיר - גבייה על כל בדיקה וכל טיפול נוסף", הוא מספר. "שיטה נוספת היא להמציא סיפורים על רופאים מעולים בישראל, אבל להביא אותם לרופאים שהם לאו דווקא הכי טובים ומתאימים, אבל זולים יותר", הוא מוסיף. כיום חברות באגודה שמונה חברות בינוניות וגדולות, וכמה חברות נוספות נמצאות בתהליכי הצטרפות. אחד הכללים שלקחה על עצמה האגודה הוא לדאוג לכך שלכל חברה יהיה מנהל רפואי, שיעבור על כל מקרה ויבנה לו תוכנית רפואית הולמת, "ולא להביא אנשים שלא מתאימים לישראל", אומרים באגודה. "מנהל רפואי כזה יהיה אחראי להחליט את מי להביא ומי לא מתאים - משיקולים מקצועיים ולא רק כלכליים. התפקיד שלנו הוא לא רק לשלוח הצעות מחיר ולקבל כל מטופל". ״על אף הביקורת הציבורית, לתחום תיירות המרפא בישראל יש גם חשיבות רבה בהישארותם בישראל של רופאים כוכבים, שההכנסה מתיירות מרפא מאפשרת להם להישאר רופאים פעילים ברפואה הציבורית", אומרת נטלי שטיינר, מנהלת תחום תיירות מרפא בחברת איי.אס.איי וממייסדי האגודה הישראלית לתיירות מרפא. "העמותה קמה כדי לוודא שהאיכות ורמת השירות הניתנות על ידי החברות העוסקות בתחום תהיינה בסטנדרטים גבוהים במטרה לשמר את התדמית המצוינת שיש לרפואה בישראל". סוכן תיירות רפואית: "שום דבר בתחום הזה כבר לא מפתיע אותי" "אני קם בבוקר עם שער הדולר כמו כל יצואן ואם הוא ירד ב–10% אז אכלנו אותה בהכנסות - זה תחום שמכניס כסף זר למדינה ולמערכת הבריאות", אומר גדי (שם בדוי), מנהל של סוכנות תיירות רפואית 
ל–TheMarker. הוא רצה להתראיין, אך לא לחשוף את שמו, מאחר שלתחושתו, נושא התיירות הרפואית מושמץ ביותר, בעיקר בשבועות האחרונים. "נכון שזה עסק והמטרה היא להרוויח כסף, אבל חשוב שאנשים יבינו שבשורה התחתונה אנחנו עוזרים לאנשים מאוד חולים", הוא אומר. גדי מסביר את תהליך הבאתו של חולה מרוסיה לישראל: "לרוב התיירים פונים אלינו כשהם כבר יודעים איזה בית חולים ואפילו איזה רופא הם רוצים. כיום כל המידע נפתח בלחיצת כפתור ולהרבה רופאים ישראלים יש קורות חיים ברוסית וכמובן המלצות ברשת". קשה, לדבריו, לשרטט פרופיל חד־ממדי של התייר הרפואי מרוסיה: "יש אנשים שמוכרים את הבית שלהם בשביל זה ויש אנשים מאוד עשירים. בשנה האחרונה יותר ויותר חולים מגיעים במימון חברות ביטוח וקרנות פילנתרופיות, אבל הרוב עדיין משלמים מכיסם את כל הסכום", הוא אומר. מה שמביא את החולים הרוסים לישראל הוא חולשתה של מערכת הבריאות הרוסית: החל מחוסר אמון של הציבור ברוסיה ברופאים, ריבוי של תרופות מזויפות, ועד בדיקות הדמייה באיכות נמוכה מדי ("כמעט כל חולה שמגיע לישראל חוזר על הבדיקות שעשה, כי לא מומלץ להיכנס לניתוח על סמך הבדיקות שמגיעות משם", אומר גדי). לישראל, לדבריו, יש מוניטין מעולים במדינות בריה"מ לשעבר, והתהליך מובנה וקבוע: "החולה יוצר אתנו קשר ראשוני, שולח לנו את המסמכים הרפואיים שלו שמתורגמים ונבחנים על ידי רופא מטעמנו שבוחן את התיק ומבקש השלמה של בדיקות במקרה הצורך, עד שבסוף התהליך, שיכול לקחת בין ימים לשבועות, החולה מקבל הצעת טיפול לרופא הכי מתאים בישראל והצעת מחיר". לדבריו, כבר בבירור הראשוני מתברר לא אחת שהאבחון שהחולה קיבל במדינתו לא היה נכון. "יש מקרים שאמרו לאנשים שיש להם סרטן אבל יש להם דלקת, למשל. זה לא נדיר". גם הוא, כמו שאר החברות שהתאגדו תחת הארגון החדש, סבור שסוכנים "חאפרים" ולא הגונים וגורמים נוספים שמנסים לגזור קופון מוגזם על חשבון התיירים - פוגעים מאוד הן בתיירים הרפואיים והן בתחום כולו. "רק לאחרונה, למשל, פנתה אלינו חולה מרוסיה שקיבלה בישראל הצעת מחיר של כ–30 אלף דולר ורצתה חוות דעת נוספת. לפי החישוב שלנו זה יצא לה 10,000 דולר - שום דבר בתחום הזה כבר לא מפתיע אותי", סיפר. "ככל שהבעיה מסובכת יותר יש יותר ערך לסוכן עבור החולה מחו"ל, כי סוכן טוב ואמין מוודא שהוא יגיע לרופא המתאים ושלא עובדים עליו - לא בהיבט הרפואי ולא בהיבט הכלכלי, ושאם הדברים מסתבכים, יודעים איך לפתור אותם". בהתאם, התחומים הרפואיים הבולטים שמושכים לכאן תיירים הם אונקולוגיה (סרטן) והמתולוגיה, קרדיולוגיה, ילדים, הפריות ואורתופדיה. האם אתם מביאים לישראל חולים סופניים? קרה שתיירים שהגיעו דרככם מתו כאן? "חד וחלק - לא. אנחנו לא מביאים חולים חסרי סיכוי בהגדרה. אבל לצערי, שמעתי על סוכנים שיעשו הכל בשביל הכסף - כולל להביא חולים סופניים". ומה קורה אם המקרה מסתבך ונדרשים עוד טיפולים ולתייר אין כסף? "כמעט כל בתי החולים בעולם מבקשים את רוב הכסף מראש. אם המקרה מסתבך מעבר לצפוי ולמשפחה אין כסף - כבר קרה שאנחנו מימנו את המשך הטיפול. מנגד, שמעתי על סוכנים 'חאפרים' שהחולים שלהם הסתבכו, אז הם שלחו אותם לחדר המיון - כדי שבית החולים יהיה חייב לטפל בהם". ניתוח בעיתוי "בעייתי" ובלי תיעוד התשלומים: הפעוט הרוסי שטופל באיכילוב במשך שנתיים - ומת ועדת בדיקה של משרד הבריאות חשפה כשלים בתיירות מרפא באיכילוב ■ חקירת הטיפול גילתה כי אף שההחלטות הרפואיות היו סבירות - המשפחה לא קיבלה תיעוד מלא של התשלומים, ההורים הוחתמו על טפסים בעברית ואחד הניתוחים נעשה בעיתוי רפואי "בעייתי" 08.01.2014 מאת: רוני לינדר-גנץ הוסף תגובה 15 ועדת בדיקה שמינה משרד הבריאות בעקבות מותו של ולדימיר ליוסוב, ילד רוסי בן ארבע שטופל באיכילוב ועבר שבעה ניתוחים ואינספור טיפולים ואשפוזים שונים בבית החולים עד למותו בגיל ארבע ב–2011, קוראת בעקבות תחקיר האירוע לבקרה הדוקה יותר בתחום תיירות המרפא - הן בנושא התשלומים הנגבים מהמטופלים והן על קבלת ההחלטות הרפואיות. הוועדה סיימה באחרונה את עבודתה שנמשכה כשנתיים. החברים בה הם פרופ' יונתן הלוי, מנכ"ל שערי צדק; פרופ' אברהם שטיינברג, נוירולוג ילדים משערי צדק; ופרופ' צבי שטיינר, מנהל מחלקה כירורגית ילדים בבית החולים הלל יפה. הוועדה בדקה את הטיפול הרפואי שקיבל הילד שהגיע לישראל וטופל באיכילוב עד למותו בפברואר 2011. הוועדה קבעה כי מרבית ההחלטות הרפואיות היו סבירות או מוצדקות, אך גילתה גם שורה של כשלים מערכתיים בשרשרת הטיפול בילד, שהובילו אותה למסקנה כי "היעדר בקרה על תהליכי קבלת ההחלטות הרפואיות ועל התשלומים הנגבים במסגרת תיירות המרפא עלול לפגוע באמון הציבור במערכת", כלשון הוועדה. בין השאר גילתה הוועדה כי "המשפחה לא קיבלה תיעוד מלא על כל התשלומים, כולל תשלומים במזומן שנדרשו לשלם במהלך הטיפולים". הוועדה אינה מציינת מי היה הגורם שדרש מההורים תשלום במזומן. בנוסף, משפחתו של הילד אמנם הוחתמה על טפסי הסכמה מדעת בכל אחד מהניתוחים והאם קיבלה הסברים על הפרוצדורות הצפויות, אך מאידך קובעת הוועדה כי "מדובר במשפחה דוברת רוסית בלבד אשר הוחתמה על טפסי הסכמה בשפה העברית ואשר ללא ספק לא הבינה דבר מהכתוב בהם". עוד קובעת הוועדה כי אף שהמשפחה קיבלה הסברים בעל-פה ברוסית, "בחלק מהמקרים, לפחות על פי חלק מהעדויות, לא פורטו בעל פה כנדרש כל היבטי הניתוח (...) ספק אם הוסברו להם כל הפרטים בטרם ההסכמה". הוועדה השתכנעה כי "כל ההחלטות הקליניות (הרפואיות – ר.ל.ג) היו סבירות, לרבות החלטות שלגביהן היתה לוועדה ביקורת מסוימת". ואולם, חלק נכבד מהדו"ח מוקדש לביקורת מפורשת של חברי הוועדה לגבי אחד הניתוחים שעבר הילד: ניתוח להסרת ציסטה בעמוד השדרה, שביצע פרופ' שלומי קונסטנטיני, מנהל מחלקת נוירוכירורגיה ילדים באיכילוב – הניתוח שלשמו הגיע הילד מלכתחילה לישראל. נושא נחיצותו של הניתוח נידון בוועדה, ובמסקנותיה נקבע כי אף שההחלטה על הניתוח "לא היתה שגויה ברמה של חוסר סבירות" והוא לא גרם נזק, ו"כחכמה לאחר מעשה" אולי אף שיפר את מצבו קמעה, עדיין - העיתוי של הניתוח, שבוצע אף שהילד לא עלה במשקל כנדרש, היה "בעייתי". זאת, מאחר שהוחלט מראש כי יעבור את הניתוח רק לאחר שיעלה במשקל – אך בפועל הילד היה במצב ירוד ולא עלה במשקל כמצופה: בגיל שנתיים וחצי שקל כמו ילד ממוצע בן שמונה חודשים, ועלה בתקופה שלפני הניתוח רק 1.9 ק"ג במשקלו, ולא 6 ק"ג ומעלה – כפי שהיה אמור לעלות כדי להגיע למשקל מינימאלי לגילו. "מאחר שלא נמצאה עדות להחמרה נוירולוגית המיוחסת לציסטה, לא ברור למה הוחלט בכל זאת לנתח בטרם הושגה עליית המשקל הרצויה", קובעת הוועדה. "דרוש מנגנון בקרה אפקטיבי" במקביל מתנהלת תביעת רשלנות רפואית של האם נגד איכילוב בבית המשפט המחוזי בירושלים, באמצעות עו"ד אהובה טיכו. קונסטנטיני מופיע בכתב התביעה אך לא נמנה על הנתבעים באופן אישי על רשלנות. ועדת הבדיקה של משרד הבריאות ממליצה על "קיום מנגנון אפקטיבי ואובייקטיבי של בקרה, תוך שקיפות מלאה הן על נושא התשלומים והן על ההחלטות הקליניות". לדעת הוועדה, "על מנגנון הבקרה לפעול על פי כללים אחידים שייקבעו על ידי משרד הבריאות ויחייבו את כלל העוסקים בתיירות מרפא. זאת, כדי להבטיח שקיפות והגברת אמון הציבור במערכת". הוועדה קובעת למעשה כי המקרה של הפעוט בן הארבע מחדד את ההכרה כי לא יכול להימשך המצב שבו אין כל בקרה חיצונית על החלטות רפואיות הנוגעות לתיירים הרפואיים, ולסכומים הנגבים מהם בתהליך. נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' חיים הרשקו, החליט לאמץ המלצה זו כלשונה. בכתב ההגנה של חברת IMCS נקבע כי החברה משמשת כמלווה בלבד שאחראית לסייע למטופלים ו"לגשר על מחסום השפה", וכי היא אינה אחראית לטיב או לסוג הטיפול הרפואי שניתן, הנקבעים על ידי בית החולים. עוד טוענת החברה כי הסכום ששילמה האם לחברה ובגינו ניתנה לה קבלה "כולל בתוכו תשלום לרופאים ולבית החולים איכילוב". מאיכילוב נמסר כי "בית החולים אינו מקבל תשלומים ללא תיעוד והנפקת קבלות בצורה מסודרת. הטענות על תשלומים במזומן לא הועלו אף פעם מול הנהלת בית החולים, וחבל שכך. גם לא ברור שהטענות האלה שצוטטו על ידי הוועדה מופנות כנגד רופא זה או אחר. מבדיקת הנתונים שבידנו עולה כי בגין הטיפולים שניתנו לילד בבית החולים בין התאריכים 24 בדצמבר 2008 ועד 29 באוקטובר 2009 שולמו לבית-החולים 84,174 שקל. "ב–30 באוקטובר 2009 אושפז הילד באופן דחוף עד ל–2 בפברואר 2010, ובמהלך תקופת אשפוז זו לא נגבה תשלום, כמחווה הומניטרית ולאור בקשתה של האם ומצבו הרפואי של הילד. על פי דו"ח הוועדה ההורים הוחתמו על טפסי הסכמה בעברית ואין קביעה חד־משמעית של הוועדה שלא הוסברו להם פרטי הניתוח לפני ההסכמה. יצוין שכיום כל טפסי ההסכמה מדעת מתורגמים לארבע שפות. "על פי קביעת הוועדה, נעשה ניסיון נכון להביא לעלייה במשקל הילד כהכנה לניתוח הנוירוכירורגיה, התקבלה החלטה מושכלת לנתחו - החלטה שהוועדה מגדירה בדיעבד כנכונה, שכן הניתוח הנוירוכירורגי עבר בהצלחה, ללא סיבוכים, ועל פי חלק מן העדויות, אף שיפר את מצבו קמעה". עו"ד יהושע שטיין מסר בשמו של פרופ' קונסטנטיני: "ההחלטה הניתוחית לגבי קיום ומועד הניתוח במקרה זה ניתנה על ידי צוות רופאים מומחים ולא על ידי איש צוות יחיד. ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לא מצאה דופי בטיפול הרפואי שניתן במקרה מורכב זה". זאב רותם: התיירים הרפואיים יעשו לבריאות מה שעשו הצרפתים לשוק הדיור היועץ האסטרטגי זאב רותם, שעבד עם משרד הבריאות, חושש כי התיירים הרפואיים מוסיפים ביקושים לא מרוסנים למערכת שמסוגלת בקושי לספק את הביקוש המקומי, ומזהיר: "מערכת התמריצים מעוותת, הרופאים ובתי החולים ירוצו אחרי הזהב" 01.01.2014 מאת: רוני לינדר-גנץ האם שוק הבריאות עובר תהליכים דומים לאלה שעברו על שוק הדיור בשנים האחרונות? כך טוען ד"ר זאב רותם, יועץ אסטרטגי בכיר שמלווה גופים עסקיים וגם משרדי ממשלה רבים. הוא גם ליווה את משרד הבריאות, ותוך כדי זה למד לעומק את מבנה מערכת הבריאות. לפי הניתוח שלו, יש קווי דימיון רבים בין השניים. לדבריו, "הסיפור של מערכת הבריאות בשנים האחרונות הוא סיפור של היצע קשיח שנבנה בהתאם לצורכי האוכלוסייה ובהתאם לתקציב נתון, שפוגש אותו ביקוש חיצוני בלתי צפוי ובלתי מרוסן שמוכן לשלם מחירים גבוהים, לעומת הביקוש הנורמטיבי של האוכלוסייה במדינה. זה מעוות את כל שיווי המשקל בשוק. "הדוגמה הכי טובה לכך היא מה שקרה בשוק הדיור: יש הרבה אגדות אורבניות על מה שגרם לעליית המחירים בשוק הדיור, אבל אפשר לחלק את הגורמים ל–80% ביקוש ו–20% היצע: בעשור הקודם בנו 30–35 אלף יחידות דיור בשנה, ואנשים הצליחו לרכוש דירות. פתאום, במהלך העשור החלו להימכר בכל שנה 5,000 דירות לאזרחי חוץ. התהליך הזה נבע משיקולי השקעה שלהם - חלקם רצו להשקיע בישראל וחלקם נאלצו להוציא את החשבונות שלהם משווייץ, עקב החמרת הרגולציה על העלמות מס וכספים מולבנים. "במקביל, חל זינוק דרמטי בביקוש של ישראלים לרכישת דירות להשקעה, שנבע מירידת הריבית והיעדר אפיקי השקעה", הוא מסביר. "מספר הדירות להשקעה שנמכרו לישראלים עלה מ–14 אלף ב–2002 ל–31 אלף ב–2009. בשורה התחתונה, הביקוש הספקולטיבי של אזרחים זרים ושל משקיעים הוציא משיווי משקל את המערכת של מדינת ישראל, שנבנתה לאורך השנים לפי היצע וביקוש של האזרחים, והתוצאה היא עלייה חדה במחירי הדיור". לדברי רותם, "אותו הסיפור בדיוק קורה במערכת הבריאות עם תיירות המרפא: על תשתית נתונה שפועלת על הקצה שלה מבחינת תפוסה, נוספים ביקושים לא מרוסנים של אנשים מחו"ל שמוכנים לשלם עשרות אלפי יורו על כל טיפול. ברור שזה מעוות את כל שיווי המשקל של המערכת, שנקבע באיזון בין כמות ומחיר, בין היצע לביקוש מקומי. התיירים גורמים לכך שהביקוש מקבל טוויסט חיצוני. לכן זה יעשה למערכת הבריאות בדיוק מה שזה עשה לשוק הדיור - ואנחנו לא נבין איך זה קרה לנו". "אנשים אינם טיפשים" מה שאתה אומר בעצם זה שלרופא לא יהיה כדאי לצאת מהבית כדי לנתח מישהו בפחות מ–7,000 יורו? "נכון. בסוף אנשים לא טיפשים. כל מערכת התמריצים מעוותת: גם לרופאים במערכת וגם לבתי החולים עצמם. הם ירוצו אחרי הזהב". אחת הטענות של תומכי התיירות הרפואית היא שהדבר מאפשר לבתי החולים להפעיל את התשתיות שלהם, שעומדות ריקות אחר הצהריים, ולהשאיר בבית החולים את הרופאים. "הכל מתחיל מעיוות שקיים במערכת, שאומר שיש תשתיות שהושקע בהן כסף רב לאורך השנים, אבל אין מספיק כסף לתפעול שלהן, כי המדינה מקצה פחות ופחות דרך תקציבי הבריאות ומס הבריאות. איך אנחנו יודעים שיש מספיק ביקוש מצד ישראלים שהיה יכול למלא את התשתיות האלה? כי אנחנו יודעים שאנשים נוהרים לבתי החולים הפרטיים, שהתורים במערכת הציבורית נקבעים לעוד הרבה זמן ושאנשים מרגישים פעמים רבות שלא יקבלו טיפול ראוי אלא אם ישלמו באופן פרטי. מה שדרוש זה תוכנית לאומית לקיצור תורים במערכת הציבורית. זה לא יעלה הרבה כסף כי התשתיות כבר קיימות והחולים כבר קיימים". מאיפה יבוא הכסף לתוכנית שכזו? לפי תחשיבים שעשו בקופות החולים, מדובר במאות מיליוני שקלים ואף יותר מכך. "הכסף לא צריך להגיע מהביטוחים הפרטיים והמשלימים, אלא מהמדינה לכולם. יש פה הזדמנות לתת חבל הצלה למערכת הרפואה הציבורית שקורסת. תוכנית כזו לקיצור תורים גם תנצל את התשתיות הקיימות, גם תיתן עבודה לסגל הרפואי וגם תצמצם את המוטיבציה של אנשים ללכת לביטוחים פרטיים שמביאים להגדלת האי שוויון בבריאות". ומה לגבי התיירות הרפואית? האם צריך לבטל אותה לגמרי בבתי החולים הציבוריים או רק להקטין אותה? "אין בעיה שתהיה תיירות מרפא בבתי חולים פרטיים. אם אנשי עסקים פרטיים ורופאים במדינת ישראל רוצים לפתח את התחום הזה זו זכותם. אבל חשוב מאוד שזה יהיה מגודר במקומות פרטיים ובתשתיות שנבנו מכספים פרטים. ההפרדה צריכה להיות ברורה". ומה לגבי הביטוחים הפרטיים והמשלימים שמגלגלים כבר מיליארדים, ויוצרים ביקושים עצומים במערכת הפרטית וסחרור שכר במערכת? "בנושא הזה נוצר עיוות גדול מאוד מסיבה אחת בלבד: האחריות על הביטוחים מתחלקת בין שני גופים: משרד הבריאות, שמסתכל מהזווית של מערכת הבריאות ומנסה לייצר איזונים בין תקציבי קופות החולים ובתי החולים; ואגף שוק ההון במשרד האוצר, שמסתכל בעיקר מהזווית של יציבות חברות הביטוח ומתייחס לביטוחים כמקור הכנסה לחברות. יש פה ניגוד אינטרסים מהותי ובסיסי בין המטרות של הרגולטורים, שמשתקף במה שקורה בשטח. הדרך היחידה לתקן זאת היא שיהיה גוף אחד שתהיה לו ראייה כוללת על מקורות המימון של המערכת: סל הבריאות, הביטוח המשלים בקופות החולים וביטוחי הבריאות הפרטיים בחברות הביטוח - וזה הגוף שיש לו אחריות כוללת על הבריאות: משרד הבריאות". תחקיר "עובדה" הציג תופעה מובנית רותם סבור כי תופעות כמו זו ששודרו בתחקיר "עובדה", שבו צולמו שלושה רופאים בכירים מבקשים כסף לכיסם מתחקירנית שהציגה את עצמה כסוכנת תיירות רפואית, הן כמעט מובנות בתחום כמו תיירות רפואית; ושבניגוד לטענות מנהלי בתי החולים, קשה להתגבר על כך באמצעות פיקוח. לדבריו, "כשהייתי קצין בחיל האוויר עמדתי בראש צוות חקירה פנימי שחקר את פרשת רמי דותן (לשעבר תא"ל בחיל האוויר, שקיבל סכומי שוחד גדולים מחברות אמריקאיות שסיפקו מנועים לחיל). בחקירה נחשפה לעינינו תמונה של אדם שניצל את המערכת לצורכיו האישיים וגנב הרבה מאוד כספים, אבל סביבו היו הרבה מאוד אנשים שנתנו לו לפעול בצורה עוקפת וחריגה כי הם האמינו שהוא עושה דברים לטובת המערכת. בכל אחד מהחוזים שהוא חתם עליהם הוא היה משאיר קופות קטנות בחוזה, מתוך אמירה שהכסף הזה מאפשר הגדלת תקציבים לחיל האוויר. "אבל ברגע הזה כשנחצו הקווים וכל האנשים שמתחתיו ידעו שמתבצעת פה מערכת של שקר, זה עיוות את כל הנורמות במערכת וכל מנגנוני הבקרה קרסו. ולכן המסקנה היתה שברגע שהמערכת מתחילה לפעול בצורה לא תקינה, ולא בהתאם לעקרונות ולכללים שנקבעו מראש ומנסה לייצר עקיפות בערוצים אחרים, באיזשהו שלב האנשים במערכת מפרשים זאת בצורה לא נכונה - והתוצאה היא התנהגות לא ראויה כפי שראינו בתחקיר 'עובדה'. "החשש שלי הוא שהמערכת הציבורית המדהימה, עם התרבות האיכותית שנבנתה בישראל לאורך עשרות שנים, תידבק לאט־לאט בנגע של העקיפה והרמייה והחמדנות שהיתה אצל רמי דותן. הלקח הזה מלווה אותי מאז בכל דבר שאני עושה, ובעיני זה לקח רלוונטי מאוד גם למערכת הרפואה הציבורית".עוד כתבות בנושא תחקיר "עובדה" שודר ברוסיה - והתיירים הרפואיים ביטלו בואם לישראל באיכילוב החליטו כי סוכני תיירות המרפא יענדו תגים מזהים, וייבדק אם יש להם רישום פלילי ■ הפרקליטות טרם החליטה אם לפתוח בחקירה פלילית של הרופאים שצולמו דורשים כסף עבור טיפול בתיירים רפואיים ■ איכילוב: "לא חשים ירידה בפניות" 01.01.2014 מאת: רוני לינדר-גנץ תחקיר "עובדה" על התיירות הרפואית במרכז הרפואי איכילוב ממשיך לעורר הדים בבית החולים ומחוצה לו: באחרונה פנה המרכז הרפואי לחברות התיירות הרפואית שעובדות עמו, בדרישה כי עובדיהן יענדו בתחומי בית החולים תג זיהוי המעיד כי האדם הוא סוכן תיירות רפואית שחתם על הסכם עם בית החולים. "תג זה יאפשר כניסה בשערי בית החולים ללא בדיקה, וכן יאפשר לכם, בכפוף לעמידה בנוהלי תיירות מרפא, לקבל מידע רפואי ולקבוע תורים בקשר ללקוחות המטופלים על ידיכם", נמסר לסוכנים. הסוכנים יקבלו את התגים בכפוף לחתימתם על הסכמה לבדיקת הרישום הפלילי שלהם, וחתימה על הצהרה שבה הם מתחייבים לשמירה קפדנית של כללי הסודיות הרפואית של התיירים שבטיפולם. נכון להיום, נושא סוכני התיירות הרפואית אינו מוסדר, ואין כל הליך של רישוי סוכנים על ידי המדינה או משרד הבריאות. בתחקיר "עובדה" צולמה התחקירנית שהציגה את עצמה כסוכנת תיירות רפואית כשהיא מסתובבת באופן חופשי במסדרונות בית החולים ונפגשת ישירות עם הרופאים, שצולמו כשהם דורשים ממנה סכומי כסף לכיסם עבור טיפול בתיירים רפואיים. המכתב שנשלח לסוכנים אינו כולל דרישה להפסיק את הקשר הישיר בין הסוכנים לרופאים. עם זאת, לפי הנחיית משרד הבריאות מלפני שבוע נאסר מעתה על הרופאים בבתי החולים הציבוריים לקבל תמורה גבוהה יותר עבור טיפול בתיירים רפואיים לעומת טיפול בישראלים, כדי למנוע תמריץ שיגרום להעדפת התיירים. עוד כתבות בנושא זאב רותם: התיירים הרפואיים יעשו לבריאות מה שעשו הצרפתים לשוק הדיור 01.01.2014 | 10:08 לפני כשבוע וחצי שודר תחקיר "עובדה" במלואו, ובתרגום לרוסית, בתחנת הטלוויזיה הנצפית ביותר ברוסיה, ועורר תרעומת רבה במדינה כלפי התיירות הרפואית בישראל – וכלפי איכילוב בפרט. לדברי סוכני תיירות רפואית שעמם שוחחנו, בעקבות שידור התחקיר התקבלו טלפונים נזעמים רבים, ובהם גם ביטולים של תיירים שהתכוונו להגיע לטיפול בישראל. מאיכילוב נמסר: "אנחנו לא חשים ירידה בפניות, מה עוד שזו תקופת החגים בחו"ל, ואנו מקבלים רק כרטיסי ברכה מחולים שהבריאו". באשר לרופאים הבכירים שצולמו בתחקיר "עובדה" - פרופ' שלומי קונסטנטיני, פרופ' צבי רם וד"ר יוסי פז - בפרקליטות עדיין לא התקבלה החלטה אם לפתוח בחקירה פלילית בעניינם, והדיונים בנושא נמשכים. הבקשה להשעיית השלושה שהגיש מנהל איכילוב, פרופ' גבי ברבש, לעיריית תל אביב לא נידונה בינתיים, עד להחלטת הפרקליטות בעניין. מנכ"ל משרד הבריאות: "התיירות הרפואית - פתח לפגיעה בשוויון" מנהלי בתי החולים הציבוריים שלחו לרוני גמזו מכתב שבו טענו כי האיסור לשלם לרופא סכום גבוה יותר עבור ניתוח 
של תייר הוא "פופוליסטי", ואף רמזו למרד עתידי ■ בתגובה, הבהיר המשרד שיהפוך את ההוראה למחייבת בחוזר מנכ"ל 30.12.2013 מאת: רוני לינדר-גנץ משרד הבריאות מקשיח עמדותיו כלפי התיירות הרפואית בבתי החולים הציבוריים. במכתב ששיגר אתמול מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, לד"ר ערן הלפרן, יו"ר איגוד מנהלי בתי החולים, הוא משווה לראשונה באופן רשמי בין התיירות הרפואית לבין השר"פ (שירות רפואי פרטי בתשלום), שנאסר בבתי החולים הציבוריים כבר ב–2002. במכתב מבהיר גמזו למנהלי בתי החולים כי לא רק שלא יחזור בו מההוראות החדשות שאוסרות עליהם לשלם לרופאים סכום גבוה יותר עבור טיפול בתייר לעומת טיפול בישראלי, אלא יחמיר אותן ויהפוך אותן מהנחיה בכתב לחוזר מנכ"ל מחייב על פי חוק. בנוסף, הודיע גמזו לכל מנהלי בתי החולים הציבוריים בישראל כי בעוד שבועיים יחל צוות של משרד הבריאות "בעבודת בקרה על מילוי הנהלים האחרונים שהוצאו, ובפרט בנושא תשלום לרופאים המנתחים תיירים וישראלים וזמן ההמתנה". בצוות הבקרה יהיו חברים ראש מינהל הרפואה במשרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק, חשב המשרד אבי ברף, וסמנכ"ל הכספים יאיר אסרף. מכתבו של גמזו הוא תגובה למכתב ששלח הלפרן ביום חמישי, שבו קרא למשרד הבריאות בשם מנהלי בתי החולים לחזור בו מההנחיה ה"פופוליסטית", שלטענתם תגרום לענף התיירות הרפואית "באחת ובהבל פה להיפגע קשות ואולי אף להתמוטט". עוד רמזו המנהלים במכתב כי זוהי גזרה שאינם יכולים לעמוד בה, וציטטו קטע מתוך הספר "הנסיך הקטן", שבו המלך אומר לנסיך הקטן כי "יש לדרוש מכל אחד רק הדברים שביכולתו לבצע. סמכות טמונה קודם כל בהיגיון". בהמשך הציטוט יש רמז למרד פוטנציאלי כלפי הסמכות, ובמקרה זה משרד הבריאות: "אילו הייתי מצווה על אנשים להשליך עצמם למי הים, הם יתמרדו נגדי. יש בכוחי לתבוע צייתנות משום שפקודותי מתקבלות על הדעת", מצטטים מנהלי בתי החולים את דברי המלך לנסיך הקטן. גמזו לא החמיץ את המסר. "מכתבכם, ובעיקר פסקת 'הנסיך הקטן' והרמיזות שבו, שיכנע אותי שאסור לי להשאיר הנחיה זו במסגרת מכתב, אלא להגדירו כחוזר המגדיר את תנאי ההפעלה של כלל בתי החולים הציבוריים הכלליים בגדר סמכותי, על פי פקודת בריאות העם", כותב גמזו. הטענה המרכזית של מנהלי בתי החולים היתה כי אם לא יתאפשר להם לשלם לרופאים סכומים גבוהים יותר עבור טיפול בתיירים, הרופאים יעדיפו לקיים את הניתוחים בבתי החולים הפרטיים אחר הצהריים. "ברור לכולנו שבהתניות הנוכחיות לא נוכל להתחרות ואפילו במקצת עם המתרחש 
בבתי החולים הפרטיים, ותוך זמן קצר רוב התיירים יוסטו לשם", כתבו לגמזו. "רופאינו ימשיכו לטפל בהם, אבל לא בבתי החולים שלנו". בתגובה לכך אומר גמזו כי "העמדה שלפיה הפעילות תנדוד עם התועלות הכלכליות שלה לבתי חולים פרטיים, אינה יכולה להיות הצדקה לשמירה על היקפיה ואופן הפעלתה הנוכחית בבתי החולים הציבוריים. תגמול שונה לרופא בין טיפול בישראלי לבין תייר מרפא הוא פתח נרחב לפגיעה קשה בשוויוניות שהמערכת הרפואית הציבורית מחויבת בה". לדבריו, "הטענה שהרופא לא יסכים לנתח תייר מרפא במחיר 'ישראלי' היא דווקא סיבה להוצאת אותם מקרים אל מחוץ למערכת הציבורית. זאת, גם מכיוון שהיא מצביעה בעקיפין על בחירת הרופא, לפחות בעיני הרופא שדורש את התגמול החליפי אותו היה מקבל כ'רופא נבחר' בבית החולים הפרטי". התשלום לרופא עבור טיפול בתייר: פי 3–5 גמזו מודה כי העובדה שהתיירות הרפואית אינה מוסדרת היא תקלה. "אני סבור שלא ניתן להצדיק, על פי עיקרון השוויון הבסיסי, עמדה הגורסת שיש לתמוך בקיום שירות רפואי נרחב לתיירים רפואיים, בלא ששירותים אלו יוסדרו ויוגבלו באורח ראוי, הוגן ומפוקח, לשם הבטחת מתן שירות רפואי ציבורי ראוי לכלל הציבור", הוא אומר. "אני מצטער שלא עלה בידי לבצע זאת בשלוש השנים האחרונות". לדבריו, ההוראות החדשות יחולו "עד הסדרה מלאה במסגרת ועדת גרמן". נכון להיום, רופאים בבתי חולים ציבוריים מקבלים סכומים גבוהים יותר עבור ניתוח של תייר מרפא, לעתים פי 3, 4 ואפילו 5 (תלוי בבית החולים ובסוג הניתוח) מהתשלום שהם מקבלים עבור ניתוח של ישראלים בשעות אחר הצהריים. במשרד הבריאות הגיעו למסקנה כי פערים אלה יוצרים תמריצים מעוותים, שגורמים לרופאים לתת עדיפות לתיירים הרפואיים על פני המנותחים הישראלים. מנהלי בתי החולים: ההנחיות החדשות ימוטטו את התיירות הרפואית במכתב למנכ"ל משרד הבריאות רוני גמזו טוענים מנהלי בתי החולים כי הנחיות משרד הבריאות שלא לשלם לרופאים שכר גבוה יותר עבור טיפול בתיירים יעבירו את הרופאים לאסותא ■ גמזו: "עמדתי רק רק מתחזקת. אם לא עכשיו, לעולם לא נצליח לרסן זאת" 27.12.2013 מאת: רוני לינדר-גנץ 5 מנהלי בתי החולים יוצאים נגד משרד הבריאות: במכתב ששיגר אתמול בבוקר יו"ר איגוד מנהלי בתי החולים ומנהל המרכז הרפואי בילינסון, ד"ר ערן הלפרן, בשם כלל מנהלי בתי החולים, הוא מאשים את משרד הבריאות בכך שההנחיה שהוציא השבוע המשרד לפיה ייאסר מעתה על בתי החולים לשלם לרופאים שכר מוגדל עבור טיפול בתיירים רפואיים לעומת חולים ישראלים היא "פופוליסטית". לדבריו, ההנחיה תגרום לענף התיירות הרפואית "באחת ובהבל פה להיפגע קשות ואולי אף להתמוטט". "ברור לכולנו שלא נוכל בהתניות הנוכחיות להתחרות ואפילו במקצת עם המתרחש בבתי החולים הפרטיים ותוך זמן קצר רוב התיירים יוסטו לשם", כותבים מנהלי בית החולים למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, "רופאינו ימשיכו לטפל בהם אבל לא בבתי החולים שלנו". בהנחייה שהוציא השבוע גמזו לבתי החולים, נאסר עליהם לשלם לרופא שמנתח או מטפל בתייר רפואי יותר מהתשלום שהוא מקבל עבור ישראלי שמנותח בשעות אחר הצהריים בבית החולים - בכדי למנוע תמריץ מעוות שיגרום העדפת תיירים על טיפול בישראלים. בנוסף, גמזו הורה להם שלא לאפשר לתיירים רפואיים בחירת רופא בתשלום, ואף לא לאפשר "מסלול עוקף", שבו תיירים מגיעים למרפאות הפרטיות של הרופאים ומשלמים להם - כשבתמורה לכך הם מקבלים "אמירה או הבטחה מפורשת או משתמעת לליווי האישי של הרופא במסגרת בית החולים". "הנחייתך אינה נותנת כלל מענה למצוקת המערכת הציבורית", כותבים המנהלים, "רוב פעילות תיירות המרפא מתבצעת אחר הצהריים ואיננה באה כלל על חשבון אזרחי ישראל - נהפוך הוא, הנחייתך תגרום לעוד מרדימים ומנתחים לנדוד למערכת הפרטית ועימם מקורות כספיים העומדים כיום לרשות כלל האזרחים". בשיחה עם TheMarker אמר הלפרן כי "זה פופוליזם. התוצאה של ההוראה היא דחיפה של עוד כמה עשרות מיליוני שקלים לאסותא וסגירת התיירות הרפואית אצלנו. אם יש כשל ניהולי באיכילוב, שיתקפו אותו ושיחקרו במשטרה את הרופאים המעורבים ולא יענישו את כל המערכת. הבעיה היא לא בתיירות הרפואית אלא בניהול - ועל זה אפשר לפקח". לדבריו, "אם ייאלצו אותי לשלם למנתח 2,500 שקל עבור ניתוח לב פתוח כמו ניתוח של ישראלי, כשעבור אותו ניתוח הוא מקבל באסותא פי 5 - ברור במה הוא יבחר". "אינני מופתע מהמכתב", אומר בתגובה פרופ' רוני גמזו, "קראתי אותו לעומק והמנהלים יקבלו תשובה מלאה ונוקבת. הם לא שיכנעו אותי ועמדתי בנושא רק התחזקה". לדבריו, "אם לא עכשיו כנראה שלעולם לא נצליח לרסן זאת" מערכת שלמה על שולחן הניתוחים דרוש בדק בית אמיתי למה שמחוללת התיירות הרפואית לבתי החולים הציבוריים 20.12.2013 מאת: רוני לינדר-גנץ כבר חמישה ימים שתיבות המייל של כתבי הבריאות, דפי הפייסבוק של התוכנית "עובדה" ושל בית החולים איכילוב ומערכות העיתונים מוצפים במסר אחד מרכזי: מטופלים והורים של ילדים שטופלו על ידי המנתחים "גיבורי" תחקיר ערוץ 2 - פרופ' צבי רם ופרופ' שלומי קונסטנטיני - מספרים את סיפוריהם המרגשים על הצלת חיים, ומתחננים לחוס על השניים ולמנוע השעייתם. הטיעונים כבדי משקל: מדובר ברופאים שניתחו אלפים, שהשעייתם עלולה לפגוע בעתיד באלפי חולים אחרים. רם, קונסטנטיני וד"ר יוסי פז נתפסו בקלקלתם, כשהם דורשים מסוכנת תיירות רפואית אלפי דולרים "מתחת לשולחן" עבור ניתוח של תיירים רפואיים. במקרה של רם זו לא היתה רק הדרישה הכספית שגרמה לזעזוע, אלא גם ההתנהגות היהירה, הדיבור הבוטה על תיירת שסובלת כביכול מגידול קשה במוחה שתועד במצלמות, והצעתו כי תקנה "כרטיס לכיוון אחד". קשה להתווכח עם הורים שחיי ילדם ניצלו הודות לרופא, ויש מקום לדיון ציבורי על סוג הענישה הראויה לרופאים, אך העניין לא מפחית כהוא זה מחשיבותו הציבורית של התחקיר, שפתח צוהר מפחיד לעולם סמוי ורחוק מהעין: התיירות הרפואית, שתוך כמה שנים התנחלה בלב לבה של מערכת הבריאות הציבורית, ונהפכה מהשלמת הכנסה לבתי החולים - למכונת מזומנים שהם תלויים בה. יהיה זה פספוס ואף צביעות להתייחס לחשיפה כפרשה שנוגעת לשלושה מנתחים שסרחו לבדם, במנותק מהמציאות שבה פעלו. חצי השעה המצולמת במסדרונות איכילוב מעלה שאלות רבות: כיצד מאפשר בית החולים לסוכני תיירות רפואית להסתובב בחופשיות במסדרונות, להיכנס לחדרי הרופאים ולסגור עמם עסקות? האם לכל אחד מאתנו היתה נגישות שכזו להתייעצות עם אותם רופאים? מדוע אשה שמצבה כנראה אנוש, עד כדי כך שהיא צריכה "לקנות כרטיס בכיוון אחד" לישראל, תקבל בכל זאת הצעה כספית לאבחון וטיפול בישראל? האם מקובל שרופאים ציבוריים בתוך בית חולים ציבורי יסגרו עסקות וידברו על כסף עם סוכנים רפואיים פרטיים שהכירו לפני רגע? ובאילו שעות מתקיימים הטיפולים בתיירי המרפא, לאן מופנים אותם כספים והאם הם אכן משפרים את מצב החולה הישראלי כפי שטוענים המסנגרים? בחודשים האחרונים שבנו וכתבנו כי חוסר השקיפות בכל הקשור לתיירות רפואית והעובדה שזהו תחום פרוץ ולא מוסדר - ולא במקרה - לא מאפשרים כל פיקוח של משרד הבריאות או הציבור על הנעשה בתחום. "זה סוד מסחרי", השיב עורך הדין של איכילוב לעמותת הצלחה, שביקשה מתוקף חוק חופש המידע לקבל מידע על כמות התיירים שנכנסים לבית החולים, על הפרוצדורות שהם עוברים ועל ההכנסות. כשטיפולים במאות מיליוני שקלים נעשים בסוד בתוך מערכת ציבורית - הדברים נוטים להתפוצץ בפניו של הרגולטור שעצם את עיניו. התקופה הקרובה קריטית ביותר: החשיפה יכולה להסתיים בטיפול נקודתי, סוג של פלסטר שיאפשר למערכת להמשיך להתנהל בכאוס הנוכחי. יש אפילו מי שטוענים כי הפתרון הוא להכשיר את השרץ באמצעות מיסודו והפיכתו לחוקי (שר"פ). מנגד, היא יכולה ליהפך לזרז לבדק בית אמיתי ועמוק של מה מחוללת התיירות הרפואית לבתי החולים בישראל, כיצד היא מנוהלת ומה השפעתו של הכסף הגדול והמפתה הזה שמגיע מאנשים חסרי פנים ושמות שמתגוררים בחו"ל - על הרופאים, וחשוב מכך - על החולה הישראלי. עיריית ת"א: התחלנו בהליכים להשעיה דחופה של המנתחים מאיכילוב (עדכון) מנהל בית החולים הכריז מוקדם יותר כי הוא מבקש לפתוח בהליך של השעיה, אך את ההחלטה הסופית יקבל רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב המעסיקה את הרופאים ■ ההשעיה יכולה לנוע בין 14 יום ליותר משנה 17.12.2013 מאת: רוני לינדר-גנץ עיריית תל-אביב-יפו הודיעה כי החלה ב"הליכים להשעיה דחופה של שלושת הרופאים, פרופ' צביקה רם, פרופ' שלמה קונסטנטיני, ודר' יוסי פז, על פי בקשתו של מנהל המרכז הרפואי איכילוב, פרופ' גבי ברבש". איכילוב הוא בית חולים עירוני-ממשלתי ועובדיו הם למעשה עובדי עיריית תל אביב. לפיכך את בקשת ההשעיה הגיש מנהל בית החולים פרופ' גביש ברבש לעיריית תל אביב - שבסמכותה לקבל את ההחלטה. בעירייה מסרו כי "הליכי ההשעיה יתבצעו כמקובל וההחלטה תתקבל לאחר שייערך שימוע לרופאים, ותוך מעקב אחר עמדת הפרקליטות על פי פניית משרד הבריאות בעניין זה". השעיה דחופה, אם אכן יוחלט על כך, מוגבלת לשבועיים עם אפשרות להארכה ל-30 יום. מהלך הדברים מרגע בקשתו של ברבש הוא כזה: בקשת מנהל איכילוב להשעיית הרופאים עברה לסמנכ"ל משאבי האנוש בעירייה, שבודק באופן ראשוני את הנימוקים להשעייה וצפוי להגיש קובלנה לתובע העירוני. התובע העירוני יבדוק באופן מעמיק יותר את הטענות כלפי הרופאים ויחליט אם לבקש השעיה של הרופאים, ואם כן – השעיה דחופה או רגילה. בשלב הבא הטיפול בבקשה יעבור לסמנכ"ל משאבי האנוש בעיריית תל אביב, שיערוך לרופאים שימוע. הרופאים יכולים לבוא לשימוע מלווים בעורך דין או כל אדם אחר, להשמיע את טענותיהם ולהסביר מדוע לדעתם אין מקום להשעות אותם. בסופו של הליך השימוע יקבל ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, את סיכום השימוע עם טענות הרופאים, טענות התובע העירוני והמלצת הסמנכ"ל. על סמך כלל החומרים הללו - חולדאי הוא שיכריע סופית אם להשעות את הרופאים, והאם ההשעיה דחופה או רגילה. ההחלטה הסופית של חולדאי בנושא עשויה, אם כן, בין ימים ספורים לשבועות. רופאים מפנים מטופלים מהמרפאה הפרטית לבתי החולים - בניגוד לכללים 17.12.2013 | 06:41 עד ההשעיה, אם תהיה כזו, הרופאים יכולים להמשיך לעבוד כרגיל. במקרה של השעיה – הם יוכלו להמשיך לעסוק בפרטיקה הפרטית שלהם, ואף לנתח חולים בבתי חולים פרטיים. במהלך תקופת ההשעיה צריכה העירייה להחליט אם להגיש תובענה משמעתית או לאו. השעייה רגילה יכולה להימשך עד תום בירור התובענה המשמעתית בבית הדין. השעייה שכזו יכולה להימשך חודשים ואף יותר משנה, אך ניתן גם להפסיקה במהלך ההליך, אם מתרשמים למשל כי הנזק מההשעיה עולה על התועלת. "מדובר בבכירי הרופאים" במכתב ששלח הבוקר ברבש לרופאי ועובדי בית החולים הוא ציין כי "אמש פורסם תחקיר עובדה בו נראים שלושה רופאים בכירים שלנו כשהם דורשים תשלום עבור טיפול בתיירי מרפא בבית החולים. יאמר מראש ובצורה ברורה: אין ספק לאיש, שאסור לדרוש או לקבל תשלום עבור טיפול הניתן לאזרח או לתייר במסגרת בית החולים הציבורי. הבוקר, לאחר שהתכנית שודרה ומול העדויות המצולמות הנוקבות – הדברים מחייבים פעולה". לדברי ברבש, ההחלטה הקשה עלולה לפגוע זמנית בתפקוד בית החולים אך נובעת בין היתר מחשיבות המסר שמועבר לרופאי ועובדי בית החולים: "נחמץ הלב. מדובר בבכירי הרופאים, רופאים עתירי זכויות שחיים ונושמים את בית החולים שלנו מהבוקר עד הלילה ואלפים חייבים להם את חייהם על עבודתם כאן". "ברור שלהחלטה על אופן הטיפול במצב הנוכחי עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת על תיפקודו של כל המערך הנוירוכירורגי ועל המשך הטיפול במאות חולים, מבוגרים וילדים", הוסיף ברבש. "עם זאת, המרכז שלנו כמו כל בית חולים חייב לשמור על החוק, על כללי התפעול המוכתבים לנו ועל העקרונות האתיים המתחייבים מכל מי שעוסק במקצוע הרפואה. היסוס כאן עלול לגרום נזקים בשטחים ותחומים נוספים ולערער את האתיקה הארגונית – עניין שיש לו השלכות חמורות לא פחות". לכן, לדבריו, "חובה עלי לפתוח בהליכי השעייה מול שלושת הרופאים". בסיום דבריו אמר ברבש כי "בית החולם התמודד עם לא מעט משברים בעבר, התחזקנו והפכנו למרכז על מצטיין ומוביל ל מרות המשברים, כיוון שאף פעם לא טייחנו טעויות ותקלות, תחקרנו, למדנו והפקנו לקחים. איש מאיתנו אינו חסין מטעויות. אנו לומדים ונפיק לקחים גם מאירוע זה. אני מתפלל שתמצא הדרך לפעול על פי החוק במינימום פגיעה בחולים ותוך המשך שמירה על העקרונות המוסריים שבית החולים שלנו חייב לעבוד לפיהם".-------------------- בתמונה ראשית רוני לינדר-גנץ, כתבת כלכלת בריאות מינואר 2005. תפקידים קודמים במערכת: כתבת צרכנות בTheMarker לימודים: תואר ראשון בפסיכולוגיה ותקשורת, תואר שני בלימודי עבודה – שניהם באוניברסיטת תל אביב.---------------------- בתמונות בגלריה ילד וולודיה לפני ובהגעתו לארץ (3) ואחרי "הטיפולים", צבי רם, יוסי פז, ד"ר שלומי קונסטנטיני

 
צבי רםיוסי פזשלומה קונסטניניוולודיה ברוסיה
וולודיה ברוסיהוולודיה בישראל ימים בודדים לפני אשפוז באכילובוולודיה אהרי טיפולים באיכילוב
 
Израиль. Выборы 2015 The Elections
New Articles מאמרים חדשים новые статьи
אודות יולי נודלמן. קורות חיים. אישים על נודלמן
Посол России Александр Бовин об Юлии Нудельмане
Юлий Нудельман. Краткая биография
Книги Ю.Нудельмана на русском языке
Статьи Юлия Нудельмана на русском языке
Незаконченный роман- Хирург. Юлий Нудельман
טטיאנה צ'רקסוב-נודלמן - Татьяна Нудельман
Ted-Talks / Ted-Беседы
Democratic Whip Press
ספרים של י. נודלמן שיצאו לאור בעברית
מאמרים וחומר אקטואלי של נודלמן בעברית
Холокост как новая религия
About the consequences of the Holocaust
שחיתות בפוליטיקה коррупция в политике
אישים מושחתים בישראל
ליברמן וחבריו Liberman & Co
Либерман и его компания
Citizens Commission on Human Rights
Articles in English
Uri Avnery Articles
Заказчик убийств? Case Nevzlin in three languages
О Латыниной, Невзлине и обо мне Latynin and me
שופט נגד האמת
Страницы Михаэля Дорфмана
Избранные художники Gallery of selected artists
Modern History היסטוריה מודרנית
בונים חופשיים The Freemason
Bishop's page
Martin Luther Мартин Лютер
Барух Спиноза Baruch Spinoza
Фридрих Ницше Friedrich Nietzche
Об угрозе фашизма в Израиле
Любопытный материал. Михаил Райф
Терроризм. Обоюдоострый меч
להתכתבות for correspondence
Николай Амосов
הרפואה . רשלנות ברפואה. חוות דעת
חוות דעת רפואי  
תיירות מרפא
Здоровье и Медицина
Health and Medicine
Журналистская Рубрика
Юлий Эдельштейн
Нация и Государство
Россия, мы и чеченский вопрос
Стив Джобс - Steve Jobs
Джордж Оруэлл и Израиль
Апелляция доктора Нудельмана в Верховный Суд
כתב ערעור 2002
כתב ערעור 2004
על שחיתות במערכת המשפט
ספר של יולי נודלמן "נרדפים בשם החוק" וביקורת עליו
Книга Ю.Нудельмана Преследуемые именем закона
Вокруг книги «Кровопролитие в медицине»
Скажи, кому ты служишь
Исторические материалы Исхода евреев из СССР
Bloodshed in the Israeli medicine
Рая Рубинштейн
חומרים מדעים רפואים של מכון ויצמן למדע
Юмор от Григория Бирженюка
Эпоха Арабской культуры и ислам
Софа Ландвер-Sofa Landver
Психоаналитик Сергей Черкасов
Свежие актуальные статьи по- русски
Литература. Стихи. Кино
О больном государстве
Биньямин Нетаньяху
Страницы Эммануила (Амика) Диаманта
О преступных действиях Советской Власти
Из Современной Истории
Украинцы и Евреи
Иван Рубинштейн, общественный деятель. Израиль
О пороках судебной системы Израиля
Солженицын и еврейский вопрос
Арабо-израильский конфлик. Обмен мнениями
Литературная страница. Дебюты