Justice יולי נודלמן Juli Nudelmann
  www.julinudelmann.com
יולי נודלמן-צדק לכל Закон
יום ד', יד’ בתמוז תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  
אני עוקב אחראי מאמרים של רון רזניק עוד משנת 1999 כאשר הוא הודיע ב-18.06.99 ב"הארץ" כי הפרקליטות שוקלת לשנות את כתב האישום המוגש נגד ד"ר ולדימיר יקירביץ' ולהאשימו בהריגה. אז לראשונה בתולדות המדינה עמד רופא בפני אישום כה חמור.

ד"ר יולי נוגלמן אני עוקב אחראי מאמרים של רון רזניק עוד משנת 1999 כאשר הוא הודיע ב-18.06.99 ב"הארץ" כי הפרקליטות שוקלת לשנות את כתב האישום המוגש נגד ד"ר ולדימיר יקירביץ' ולהאשימו בהריגה. אז לראשונה בתולדות המדינה עמד רופא בפני אישום כה חמור. מבלי להמעיט בחומרת אשמתו האישית של יקירביץ' על פי המתואר בתקשורת. אני סגור כי מן הכרח שהציבור יתוודע בהזדמנות עצובה זו לסיטואציה בבתי החולים כפי שהיא כיום במציאות. חדשים לבקרים כולנו שומעים טענות מפי ראשי איגודי הרופאים – והם זוכים לגיבוי נמרץ מצד ראשי מערכת הרפואה הציבורית: שרי הבריאות ומנכ"לים המשרד הבריאות , וכן ראשי קופות החולים, - כי קיים מחסור במקומות-אשפוז בבתי החולים, כי אין מספיק חדרי-ניתוחים, כי הרופאים משתכרים משכורות זעומות שאינן תואמות את טיב עמלם, כי התקציב של מערכת הבריאות קטן מאוד . על יסוד הטענות האלה פורצו בעבר שביתות בבתי חולים ובקופות החולים. בעקבות השביתות גדלה משכורתם של הרופאים ולעתים אף גדל תקציב מערכת הבריאות. בד בבד עם כך הולך וגדל מס הבריאות ודמי הביטוח הרפואי וכן הולכת ומתרחבת רשימת שירותי-בריאות הניתכים בתשלום בלבד, ואילו רשימת התרופות הנמכרות בהנחה – הולכת ומצטמצמת. מנסים להגדיל תקציב של מערכת בריאות, להרחיב סל הבריאות, להעניש את הרופאים המתרשלים ואף להטיל עונשי מאסר על אלא שלוקחו שוחד. לאור הניסיוני הרב בעובדה במערכת בריאת בארץ ובחו"ל כרופא בכיר ומנהל מהלכה, וכתוצאה של חקר שירותי הרפואה הציבורית בישראל ובאירופה אני טוען כי כל הצעדים האלה חינם פליאטיביים ואינם מביאים לידי שיפור את שירותי הרפואה הציבורית בישראל. בגיליונות שנים ב"הארץ" התבשרנו על כמה וכמה מקרים אחרים רבים של רשלנות במילוי תפקידם מצד רופאים בכירים גם בבתי החולים "תל-השומר",גם ב "איחילב", "רמב"ם", "הילל יפה","בילינסון"," סורוקה". בבתי חולים רבים מנהלי מחלקות נהגים לעזוב את החולים לאחר ניתוח עושים דרכם אל בתי החולים הפרטיים – כדי להרוויח שם ביום אחד מה שרופא צעיר מרוויח בעבודה של חצי שנה. בכתבות שנות הודגש כי הרופאים הבכירים משאירים חולים במצב קשה לטיפולם של רופאים חסרי ניסיון. קדמה לכך ידיעה מחרידה על ניתוח פוגעני אשר ביצע ד"ר חשמונאי בבית החולים רמב"ם, אשר כרת את רחמה של אישה בת 27 – ללא צורך. כשמאחוריי כמעט שתי עשור שנות עבודה במערכת בתי החולים הממשלתיים בארץ אני יחול לקבוע: אירועים כאלה אינם בודדים ואינם חריגים. כמוהם מתרחשים בכל בתי החולים בארץ, באופן קבוע. אחדים מהם בלבד מגיעים לידיעת התקשורת ולתודעת הציבור. לפעמים ועדות מטעם משרד הבריאות חוקרות אירועים כאלו, מקבלות החלטות בנוגע לרופא זה או אחר. החלטות אלה ברובן אפילו לא זוכות לפרסום בעיתונות. נוצר מצב קטסטרופאלי כאשר החולה הוא חסר-ישע ואינו בטוח בחייו בהגיעו להתאשפז. תחלואיה הממאירים של הרפואה הציבורית שלנו – אינם נובעים ממחסור באמצעים. תקציב הבריאות הממלכתי שלנו גדול אף בהרבה מן המקובל ברוב מדינות העולם. בארצות בודדות בלבד תקציב הבריאות גדול משלנו. בבריטניה, לדוגמה, קטן תקציב הבריאות בכי 50% מהתקציב הישראלי. שיעור מקומות אשפוז לגודל-אוכלוסיה אצלנו גדול מזה שברוב ארצות העולם. אז מה שורש הבעיה? הוא נעוץ בתחלואים קשים שמהם סובלה הרפואה הציבורית שלנו בעוד ארצות התרבות נרפאו מהם זה מכבר. מה הם, התחלואים? אחד החמורים שבהם: היתר עבודתם של רופאים בכירים מבתי החולים של המגזר הציבורי (הן הממשלתי והן של קופות החולים) – במגזר הפרטי. בארצות התרבות המצב שונה: לדוגמה. באנגליה, שם עבדתי במשך למעלה מחצי 9 חדשים ב"ווסטמיניסטר הוספיטל" בלונדון, - רופא המועסק בבית חולים ציבורי לא יכול לעבוד בו זמנית במגזר הפרטי. אילו נערוך ביום בהיר אחד, נגיד בשעה שתיים-בצהריים, ביקורת בבת-אחת בכל בתי החולים שלנו – הרי שלא נמצא על מקומם בבתי החולים כמעט אף מנתח, אף אורולוג, אף גינקולוג בכיר. כולם כעת בדרכם אל עבר בתי החולים הפרטיים, שם יערכו ניתוחים פרטיים. הנהלות בתי החולים נכנעו ומאפשרות בשקט - בשקט לרופאים בכירים, למנהלי מחלקות ולסגניהם לעזוב את בתי החולים בשעות העבודה על מנת לבצע עבודות פרטיות. מדיניות שילוח-הרסן מצד הנהלות בתי החולים מביאה לידי כך שהרופאים הבכירים אף מעיזים להפעיל לחץ על חולים בהיותם לקוחות פוטנציאליים במגזר הפרטי. זאת לאור העניין הפולה בפעילותו של המגזר הפרטי והתרחבותו המתמדת. הלחץ מופעל ע"י הגדלה מלאכותית של התור לניתוחים וביצוע בדיקות בליווי "איום" כי הוא, המנהל מחלקה, לא מסוגל לנתח את כולם בעצמו וייתכן שהחולה ינותח בידי מתמחה או גם בידי אף סטזרים שנה ראשונה אחרי סיום הלימודים, "אבל הם טובים" – "מרגיע" בציניות ובצביות מנהל המחלקה את החולה החושש לשלומו "על תפחדו",- מוסיף. ואז החולים בעלי האמצעים נותנים שוחד למנהל מחלקה או שמים את פעמיהם אל עבר המגזר הפרטי. ואילו כאשר ביקוש במגזר הפרטי נמצא בנסיגה – הרי מיד פורצות שביתות בבתי החולים – של רופאים, של אחיות, של עובדי מינהלה. השביתות גורמות להיווצרות תורים אונים לניתוחים ולקבלת טיפול. ושוב המגזר הפרטי חוגג. מחלה ממאירה אחרת של מערכת הבריות בארץ היא השיטה הפיאודלית בניהול המחלקות.ישראל אחת המדינות הבודדות שבהן מנהל מחלקה מתמנה לכל החיים, עד יציאתו לגומלה. במהלך 20 - 30 שנות שלטונו – ללא מצרים המנהל גם בולם כל גילויי קידמה, וגם חש את עצמו כמין אליל מקומי שאינו חייב דין וחשבון לאיש ולעולם לא ישא בשום עונש. לדוגמה – אותו פרופ' חשמונאי בחיפה – במהלך 25 שנים הוגשו תלונות רבות נגדו, אלא שההנהלה הקפידה לחפות עליו תמיד. מי נפגע מקיומה של השיטה הזו? בראש-וראשונה – החולים, הנפגעים בגופם. בנוסף לכך – נפגע חינוכם של רופאים צעירים, אשר רואים לנגד עיניהן דוגמאות כאלה ומפנימים זאת בתור נורמה. לא במקרה פרופ' לביא מתל-השומר, כשהואשם בכך שזנח חולה אנוש והלך לבצע עבודה פרטית, טען להגנתו: הלא אני תלמידו של פרופ' דני גור. אכן, זה האחרון היה אחד מאותם אנשים שביססו בארץ את השיטה לבצע ניתוחים בבתי חולים פרטיים – בשעות העבודה של בית החולים הציבורי. והרי עבור לביא זו כבר מוסכמה, אקסיומה, זהו כלל-התנהגות מקובל, זוהי האתיקה המקצועית שלו. מחלה נוספת של הרפואה הציבורית שלנו – ביקורת קלושה על איכות הטיפול. מה שמכונת "הועדות" של משרד הבריאות אינן שוות מאומה, כי הלא עליהן לבקר את אותם בתי החולים שמשרד הבריאות אחראי על הפעלתם. וכי ירביץ אדם לעצמו?! ואילו "הועדות הפנימיות" המתמנות בתוך בתי החולים – אף יותר חלשות. "היום- פלוני" – עושים חשבון חברי ה"ועדה", - "ומחר – אני". וסוגרים עניין. על מנת לפנות לבית-משפט, או להגיש תלונה במשטרה בגין טיפול כושל – זקוקים החולים – או בני משפחתו של נפטר לכסף רב. אפילו כסף רב מאוד, כי הלא עליהם לצרף "חוות-דעת של מומחה". אל"ף – צריכים כסף. ובי"ת – לך תמצא את המומחה שיכתוב את "חוות הדעת". רובם אם לו כולם נמנעים מלכתוב נגד עמיתיהם ונגד בתי החולים. המצב חמור במיוחד ניתוחי הלב ובמישור הקרדיולוגיה בכלל. לא במקרה בפרשת ד"ר יקירביץ' נאלצו לבקש לתת חבת דעת עו"ד מחו"ל. כל מנתחי הלב בישראל – חיפו עליו. על מנת להתרפא – חובה עלינו לבצע רפורמה אדמיניסטרטיבית יסודית ומקיפה בשירותי הבריאות לציבור. מן ההכרח לאסור לחלוטין על רופאים המועסקים בבתי החולים במגזר הציבורי כולו – לעבוד בבתי חולים פרטיים, הן בשעות העבודה והן מחוץ לשעות העבודה. אז הטיפול בבתי החולים ישתפר, החולים ישתחררו יותר מהר מאשפוז, המקום במחלקות יתפנה והמיטות הקיימות יספיקו בהחלט. אם רצונו של הרופא לעבוד במגזר הפרטי – אין בעיות, שעזוב את בית החולים הציבורי. כל העניין הוא שבית החולים הציבורי משמש את הרופא לצבירת ידע, לקבלת תארים, וכן – מאפשר לגייס חולים לעבודתו הפרטית. אין כל תועלת ב"הפחתת 5%" מהמשכורת על חשבון ההיעדרות מהעבודה, כפי שזה נהוג כעת. איש לא עומד עם סטופר לבדוק האם הרופא נעדר 5% או 50% מהזמן ממקום עבודתו בשירות הציבור. חייבים להנהיג תחלופה בתפקיד מנהל המחלקה, נגיד, כל 5-7 שנים. במצב החדש יוכלו רופאים צעירים להתקדם, האווירה המחלקות תתרענן, תובטח קידמה מתמדת. אם בתום 5-7 השנים ירצה הרופא להישאר בבית החולים – תמיד יימצא מקום מתאים לרופא מנוסה כיועץ . ואם לא ירצה רופא בכיר להישאר בבית חולים ציבורי,יוכל לפנות למגזר הפרטי, או להישאר במגזר הציבורי כשהוא משמש רופא מומחה במרפאות ואף באותו בית חולים עצמו, שבו הוא ממשיך להיות אחראי על מספר מיטות במחלקה שלו. ברור כי השיטה זו תגרום להעלאה מתמדת ברמת הטיפול הרפואי הניתן בסופו של דבר לכלל האוכלוסייה. זו בדיוק של השיטה בבריטניה. אין מנוס מהקמת מערך בלתי-תלוי לבדיקת החולים ובני משפחתם. חייבת לפעול בשטח ביקורת ממלכתית בלתי-תלויה בתחום הבריאות. ואילו ליד בתי החולים יש להקים ועדות-ביקורת שייכללו בהן נציגי האוכלוסייה המקבלת שירות באותו בית חולים. אך ורק בדרך זו, ע"י הנהגת השינויים האמורים – ניתן להגו על הציבור מפני טיפול רפואי רשלני וכושל. שינויים אלה גם יתרמו לחינוך הרופאים הצעירים אשר יתחלו לראות באור חדש את החולים וגם את חובותיהם שלהם כלפי החולים. לעתים קרובות כולנו שומעים כי אם לא ניתן לרופאים בכירים, למומחים – לעבוד במגזר הפרטי במקביל לעבודתם במגזר הציבורי – הם יעזבו את הארץ. אכן זוהי סחטנות בהתגלמותה. חברה אשר סטנדרט-התנהגות בה הוא כזה – אינה יכולה לשמור על קיומה לאורך זמן. אנו חייבים לשוב ולהזכיר לרופאים את עקרונות שבועת היפוקראטס ושבועת רמב"ם. וכן חייבים להעניש את הרופאים על טעויותיהם. מהנדס עומד לדין ונושא בעונש אם התמוטט בית או גשר שהוא תכנן פגועת בנפש. גם נהג-רכב שפגע באחרים נושא בעונש, גם נהג-קטר שגרם נזק עקב התרשלות. הרופאים אינם קדושי עליון, גם הם טועים, גם הם מתרשלים. רופא חייב לעמוד לדין ולשאת בעונש, אם הורס את חייו של חולה, אם חולה מת עקב רשלנות רפואית. ואם הרופא נמצא אשם – הוא חייב לשאת בעונש כמו כל עבריין אחר. כיום רוב הרופאים עבריינים למעשה אינם עשויים לשאת בעונש כלל. אם תבצעו רפורמות כאמור – פני הרפואה הציבורית ישתפרו ללא הכר, הציבור ייהנה מביטחון, הרופאים ישתפרו מקצועית. וגם לא יהיה צורך להגדיל את תקציב הבריאות. הודות לאמצעים שייחסכו ניתן יהיה להגדיל ואף לא במקצת את משכורתם של רופאים צעירים, אשר הם- הם עמלים ללא שינה וללא מנוחה בבתי החולים. אני סמוך ובטוח כי במידה שיבוצעו כל השיניים האמורים – לא נשמע כלל דיבורים על הזנחת חולים במצב קשה וגם לא במצב קל, תקטן התמותה שלאחר ניתוח, איכות הטיפול תשתפר וזמן הטיפול יתקצר. לא יהיו תורים, ויהיו מספיק מקומות אשפוז. וכמובן – חייבים אנו להקדיש תשומת-לב ראויה לרפואה המשפחתית: היא שיא היסוד לכל מעך השמירה על בריאות הציבור. חייבים להעלות את משכורתם של רופאי-משפחה, לשלב אותם במערכת הרפואית של בתי החולים, וגם במקביל לעלות את רמתם הרפואית . הרפואה המשפחתית מאז ומעולם הייתה ונשארה חולייה הישובה ביותר של מערכת הבריאות. כך בעולם כולו. לא בארץ אצלנו, למרבה הצער. הכותב שימש בעבר כמנהל מחלקות כירורגיות בארץ ובחו"ל, חיבר ספרים על הרפואה הציבורי : "קטל ברפואה", "בלי הרדמה" ועשרות מאמרים בנושא. 1999

 
 
Израиль. Выборы 2015 The Elections
New Articles מאמרים חדשים новые статьи
אודות יולי נודלמן. קורות חיים. אישים על נודלמן
Посол России Александр Бовин об Юлии Нудельмане
Юлий Нудельман. Краткая биография
Книги Ю.Нудельмана на русском языке
Статьи Юлия Нудельмана на русском языке
Незаконченный роман- Хирург. Юлий Нудельман
טטיאנה צ'רקסוב-נודלמן - Татьяна Нудельман
Ted-Talks / Ted-Беседы
Democratic Whip Press
ספרים של י. נודלמן שיצאו לאור בעברית
מאמרים וחומר אקטואלי של נודלמן בעברית
Холокост как новая религия
About the consequences of the Holocaust
שחיתות בפוליטיקה коррупция в политике
אישים מושחתים בישראל
ליברמן וחבריו Liberman & Co
Либерман и его компания
Citizens Commission on Human Rights
Articles in English
Uri Avnery Articles
Заказчик убийств? Case Nevzlin in three languages
О Латыниной, Невзлине и обо мне Latynin and me
שופט נגד האמת
Страницы Михаэля Дорфмана
Избранные художники Gallery of selected artists
Modern History היסטוריה מודרנית
בונים חופשיים The Freemason
Bishop's page
Martin Luther Мартин Лютер
Барух Спиноза Baruch Spinoza
Фридрих Ницше Friedrich Nietzche
Об угрозе фашизма в Израиле
Любопытный материал. Михаил Райф
Терроризм. Обоюдоострый меч
להתכתבות for correspondence
Николай Амосов
הרפואה . רשלנות ברפואה. חוות דעת
חוות דעת רפואי  
תיירות מרפא
Здоровье и Медицина
Health and Medicine
Журналистская Рубрика
Юлий Эдельштейн
Нация и Государство
Россия, мы и чеченский вопрос
Стив Джобс - Steve Jobs
Джордж Оруэлл и Израиль
Апелляция доктора Нудельмана в Верховный Суд
כתב ערעור 2002
כתב ערעור 2004
על שחיתות במערכת המשפט
ספר של יולי נודלמן "נרדפים בשם החוק" וביקורת עליו
Книга Ю.Нудельмана Преследуемые именем закона
Вокруг книги «Кровопролитие в медицине»
Скажи, кому ты служишь
Исторические материалы Исхода евреев из СССР
Bloodshed in the Israeli medicine
Рая Рубинштейн
חומרים מדעים רפואים של מכון ויצמן למדע
Юмор от Григория Бирженюка
Эпоха Арабской культуры и ислам
Софа Ландвер-Sofa Landver
Психоаналитик Сергей Черкасов
Свежие актуальные статьи по- русски
Литература. Стихи. Кино
О больном государстве
Биньямин Нетаньяху
Страницы Эммануила (Амика) Диаманта
О преступных действиях Советской Власти
Из Современной Истории
Украинцы и Евреи
Иван Рубинштейн, общественный деятель. Израиль
О пороках судебной системы Израиля
Солженицын и еврейский вопрос
Арабо-израильский конфлик. Обмен мнениями
Литературная страница. Дебюты